החלטה בתיק בש"א 7599/04

בפניי בקשה למתן ארכה לצורך הגשת הודעת ערעור.

הבקשה הוגשה ביום 16.8.04. ההחלטה נשוא הבקשה ניתנה על ידי רשם סימני המסחר ביום 12.7.04. הבקשה הוגשה נוכח אי בהירות בשאלת התחולה של תקופת הפגרה על הגשת ערעור על ההחלטה האמורה, אשר לגביה נקבע בדין פרק זמן של 30 ימים לצורך הגשת ערעור (תקנות סימני המסחר (ערעור בפני בית המשפט העליון), התשמ"ח - 1987).

תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת כי תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במניין הימים שנקבעו באותן תקנות. המועד להגשת הליך ערעורי על החלטת רשם סימני המסחר לא נקבע בתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 529 אף לא הוחלה באופן מפורש על המקרה שבפניי. עם זאת, רוב תקנות סדר הדין האזרחי, הנוגעות להליכי ערעור, הוחלו על ערעור על החלטה של רשם סימני המסחר (ראו תקנה 3 לתקנות סימני המסחר דלעיל).

עם זאת, אין לשון התקנה או תכליתה מצביעים על כוונה לשלול את תחולתו של הסדר דומה גם על מקרה זה. זאת ועוד, תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי "סדר הדין בכל עניין אזרחי המובא לפני בית משפט ... יהיה לפי תקנות אלה; אולם במידה שבעניין פלוני נוהגים לפי סדר דין אחר - לא ינהגו לפי תקנות אלה." תקנה זו מתייחסת גם לתקנה 529, ועשויה להביא להחלתה על הליכים אזרחיים אשר אינם מטופלים במישרין על ידי תקנות סדר הדין האזרחי (ראו רע"א 9460/00 איזנברגר נ' קדר, דינים עליון סג, 468, שם נקבע, על יסוד גישה זו, כי הוראת תקנה 529 חלה על בקשה לביטול פסק בורר).

מכל מקום, מוקד הבחינה נמצא בתכלית ההסדרים הרלוונטיים, ולא בלשונם. נראה לי, כי יש להפעיל במקרה זה גישה דומה לזו שהוחלה ברע"א 9460/00, שם בחר בית המשפט ב"פירוש אינטגרטיבי" של תקנות סדר הדין האזרחי עם הסדרים המצויים לחוץ לאותן תקנות ונוגעים להליכים אזרחיים. תכלית תקנה 529 היא להשעות, בתקופת הפגרה, את מניין הימים להגשת הליכים אזרחיים, לרבות הליכי ערעור לבית משפט זה (ראו רע"א 5814/90 זילברשטיין נ' חברה לאחזקה ונאמנות בני משה אברהם בע"מ, פ"ד מו(1) 285). הואיל וערעור על החלטת רשם סימני המסחר מתברר, בפועל, כערעור אזרחי, על פי תכלית התקנה מן הראוי לקבוע כי זו חלה על המקרה שבפניי.

במסקנה זו תומך גם שיקול המדיניות, לפיו מן הראוי כי ההסדרים הדיוניים בכל הנוגע למועדי הגשת ערעורים יהיו אחידים ככל האפשר. ברוח זו, אף פסק בית משפט זה ברע"א 6297/02 גולד נ' גאולת הכרך בע"מ, פ"ד נז(2) 108, כאשר החיל את תקנה 529 על הליך ערעורי שהתייחס לפסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט קבע, כי

"השיקול המרכזי שמביאנו למסקנה בדבר תחולתה של תקנה 529 על ההליך בבית המשפט המחוזי במקרה הנוכחי הינו הצורך בקביעתו של כלל פשוט, אחיד וכללי. הפונה לבית המשפט המחוזי, בין בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ובין בהשגה על פסק דין או החלטה של בית משפט השלום, יידע כי בכל אחד מן המקרים לא תובא תקופתה של פגרה במניין הימים."

המקרה שבפניי דומה, ומן הראוי לקבוע בגידרו פיתרון דומה.

התוצאה היא, כי אין צורך במתן ארכה בהליך זה, וכי המבקש יוכל להגיש את הערעור עד ליום 28.9.04. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בבקשה זו בסך של 1,000 ש"ח. לסכום זה יש לצרף מע"מ, וכן הפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל. החלטה זו תועבר לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.

ניתנה היום, כ"ו באלול תשס"ד (12.9.2004).

                                                                         עודד שחם, שופט

                                                                                ר ש ם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: